סששש..לחש בשקט אבל ה"דברים "הצנעיים פשוט לא עובדים. מעולם לא היית מנחש זאת, אבל רק עכשיו, כמו למשל ספרד הופכת ל"צמיחה "שלילית ו -51.5% מבוגרים צעירים הם מובטלים, הם הגדולים והטובים של קרן המטבע, האיחוד האירופי, הבנק המרכזי והבנק העולמי. להטיל ספק ב"חוכמת "הצנע.
נכון, חידה כלכלית, שאפילו ילדי תיכון הלומדים כלכלה יכולים להבין שלא יעבוד, לא עובד. צמצמו מיליוני משרות, צמצמו את ההוצאות הציבוריות ואנשים לא יכולים להוציא או לא לבזבז (בגלל חשש עמוק מאי-ביטחון כלכלי) והכלכלות העמוסות בדוגמה 'צנעית', שמועברת בקנאות דתית כזו על ידי צבא טכנוקרטי. apparatchiks, מצא הילוך אחורי. מיתון עמוק חוזר כעת לרדאר עבור גוש האירו, גם אם העניין "הקטן" של יוון נפתר כביכול השבוע.
כן, מעולם לא ראינו שבא, נכון? זרקו דוגמה נגד צמיחה, כמו לזרוק רוצח עשבים על מדשאה בריאה בקיץ, והתוצאה עשויה להיות התכווצות. החשש האמיתי הוא שהאליטה הבנקאית והפוליטית אכן "ראתה אותה מגיעה", הם ידעו בדיוק מה יקרה עם הכלכלות ויתרחשו ברווחת אזרחי ה- PIIGS אם אמצעים צנעיים אלה יוכנסו, אך הם פעלו כתפקידם היה להציל את המערכת, את המערכת שלהם, ללא קשר למחיר שהרוב יצטרך לשלם בסופו של דבר לדורות הבאים.
למרות עיקול הידיים המתמיד ונבואות האבדון של מנהיגינו הפוליטיים בשנים 2008-2009, היו דרכים אחרות לתקן את המערכת המוניטרית ללא תיקון לשיטות שהממשלות המערביות העדיפו. אל לנו לשכוח שאסיה עדיין מתייחסת לקריסה הפוטנציאלית בשנים 2008-2009 כ"משבר הבנקאות המערבי ". וכפי שרבים מאיתנו התאמצו להצביע בשנים 2008-2009 על הימנעות ממיתון גדול, עלולות להיות לכך השלכות בלתי צפויות בצורה של דיכאון גדול בהמשך.
עדות לחלופה היא והיתה איסלנד. היה שחור וירטואלי בחדשות לגבי מידת התאוששותה של איסלנד ובאופן כה מרהיב בהתחשב בפרק הזמן הקצר יחסית שחלף. בעוד שמקבלי ההחלטות של איסלנד לא נתנו את האצבע למערכת הבנקאות העולמית לחלוטין (הם קיבלו חילוץ של קרן המטבע במיליונים לעומת מיליארדים) הם ספגו את המכות והתאוששו. הבנקים שלהם וחשוב מכך בעלי המניות שלקחו את הסיכון, נמחקו לכל דבר.
איסלנד לא חיללה את הבנקים שלהם והיא חווה צמיחה של 3% (וללא אמצעי צנע כלשהם), זה פי עשרה מרמת 'הצמיחה' הנוכחית של ספרד. עכשיו כמו שאיסלנד הייתה, (כפי שהובלנו להאמין באותה תקופה) המדינה בבלגן הגדול ביותר, בוודאי ההתאוששות שלהם, בפרק זמן כה קצר, מוכיחה שחילוץ בנקים; העברת החוב למשלמי המס וכינויו חוב ריבוני והטלת אמצעי צנע, היא למעשה התאבדות כלכלית.
בהחלט כדאי לקחת פסק זמן לבחון את מצוקת איסלנד לעומת מצבה של ספרד, יוון, אירלנד, איטליה ופורטוגל..או וצרפת. להלן היסטוריה קצרה של המשבר ודעתם של מאורות כמו יוסף סיטגליץ, שתוכלו לצפות בהמשך: "הלקחים מהמשבר הכלכלי של איסלנד", "המשבר וההחלמה של איסלנד"
משבר איסלנד
המשבר הפיננסי האיסלנדי 2008–2009 היה משבר כלכלי ופוליטי מתמשך באיסלנד שכלל קריסת שלושת הבנקים המסחריים הגדולים במדינה בעקבות קשיים במימון מחדש של חובם לטווח הקצר והפעלת פיקדונות בבריטניה. יחסית לגודל כלכלתה, הקריסה הבנקאית של איסלנד היא הגדולה ביותר שסבלה כל מדינה בהיסטוריה הכלכלית.
למשבר הפיננסי באיסלנד היו השלכות חמורות על כלכלת איסלנד. המטבע הלאומי צנח בערכו בצורה חדה, עסקאות מטבע חוץ הושעו כמעט למשך שבועות ושווי השוק של הבורסה האיסלנדית צנח ביותר מ- 90%. כתוצאה מהמשבר איסלנד עברה מיתון קשה; התוצר המקומי הגולמי של המדינה ירד ב -5.5% במונחים ריאליים בששת החודשים הראשונים של 2009. עדיין לא ניתן לקבוע את עלות המשבר המלאה, אך כבר כעת היא מעריכה כי היא עולה על 75% מהתמ"ג במדינה בשנת 2007. מחוץ לאיסלנד, יותר מחצי מיליון מפקידים (הרבה יותר מכל אוכלוסיית איסלנד) מצאו את חשבונות הבנק שלהם קפואים בוויכוח דיפלומטי על ביטוח פיקדונות. הבנק הגרמני BayernLB עמד בפני הפסדים של עד 1.5 מיליארד אירו ונאלץ לבקש עזרה מהממשל הפדרלי הגרמני. ממשלת האי מאן שילמה מחצית מהעתודות שלה, שווה ערך ל- 7.5% מהתמ"ג של האי, בביטוח פיקדונות.
מצבה הכספי של איסלנד השתפר בהתמדה מאז ההתרסקות. נראה כי ההתכווצות הכלכלית והעלייה באבטלה נעצרו בסוף שנת 2010 והצמיחה החלה באמצע 2011. שלושה גורמים עיקריים היו חשובים בעניין זה ...
ראשית חקיקת החירום שהועברה על ידי הפרלמנט האיסלנדי באוקטובר 2008, ששימשה למזער את השפעת המשבר הפיננסי על המדינה. הרשות לפיקוח פיננסי באיסלנד השתמשה בחקיקת החירום כדי להשתלט על הפעילות המקומית של שלושת הבנקים הגדולים. הפעילות הזרה הרבה יותר גדולה של הבנקים נכנסה לכינוס נכסים.
גורם חשוב שני היה הצלחתו של ההסדר הקיים של קרן המטבע במדינה מאז נובמבר 2008. ה- SBA כולל שלושה עמודים. העמוד הראשון תוכנית של איחוד פיסקאלי לטווח בינוני, הכולל אמצעי צנע כואבים והעלאות מס משמעותיות. התוצאה הייתה שחובות הממשל המרכזי התייצבו סביב 80-90 אחוז מהתוצר. נדבך שני הוא תחיית מערכת בנקאות מקומית קיימא אך מצומצמת בחדות. נדבך שלישי הוא חקיקת פיקוח על ההון והעבודה להסרתן בהדרגה להחזרת הקשרים הכספיים הרגילים עם העולם החיצון. תוצאה חשובה של חקיקת החירום ושל ה- SBA היא שהמדינה לא הושפעה קשות ממשבר החוב הריבוני האירופי משנת 2010.
למרות ויכוח שנוי במחלוקת עם בריטניה והולנד בשאלת ערבות המדינה לפיקדונות אייסאווה של לנדסבנקי במדינות אלה, החלפות אשראי על חובות ריבוניים איסלנדיים ירדו בהתמדה מיותר מ -1000 נקודות לפני ההתרסקות בשנת 2008 לסביבות 200 נקודות. ביוני 2011. העובדה שנכסי הסניפים הכושלים של לנדסבנקי מוערכים כעת לכסות את מרבית תביעות המפקיד השפיעו על הקלה בדאגה מהמצב.
לבסוף, הגורם השלישי העיקרי לפתרון המשבר הפיננסי היה החלטת ממשלת איסלנד להגיש בקשה לחברות באיחוד האירופי ביולי 2009. אחד הסימנים להצלחה נחשף כאשר ממשלת איסלנד גייסה בהצלחה מיליארד דולר עם הנפקת אגרות חוב ב -1 ביוני 9. התפתחות זו מצביעה על כך שמשקיעים בינלאומיים העניקו לממשלה ולמערכת הבנקאות החדשה, כאשר שניים משלושת הבנקים הגדולים ביותר נמצאים כעת בידיים זרות, הצעת חוק נקייה.
האם ההתאוששות של איסלנד הופכת אותם לנער הפוסטר האמיתי לקריסה הפיננסית?
30 בינואר • פרשנויות שוק • 10640 צפיות • תגובת 1 על האם ההחלמה של איסלנד הופכת אותם לנער הפוסטר האמיתי לקריסה הפיננסית?
סששש..לחש בשקט אבל ה"דברים "הצנעיים פשוט לא עובדים. מעולם לא היית מנחש זאת, אבל רק עכשיו, כמו למשל ספרד הופכת ל"צמיחה "שלילית ו -51.5% מבוגרים צעירים הם מובטלים, הם הגדולים והטובים של קרן המטבע, האיחוד האירופי, הבנק המרכזי והבנק העולמי. להטיל ספק ב"חוכמת "הצנע.
נכון, חידה כלכלית, שאפילו ילדי תיכון הלומדים כלכלה יכולים להבין שלא יעבוד, לא עובד. צמצמו מיליוני משרות, צמצמו את ההוצאות הציבוריות ואנשים לא יכולים להוציא או לא לבזבז (בגלל חשש עמוק מאי-ביטחון כלכלי) והכלכלות העמוסות בדוגמה 'צנעית', שמועברת בקנאות דתית כזו על ידי צבא טכנוקרטי. apparatchiks, מצא הילוך אחורי. מיתון עמוק חוזר כעת לרדאר עבור גוש האירו, גם אם העניין "הקטן" של יוון נפתר כביכול השבוע.
כן, מעולם לא ראינו שבא, נכון? זרקו דוגמה נגד צמיחה, כמו לזרוק רוצח עשבים על מדשאה בריאה בקיץ, והתוצאה עשויה להיות התכווצות. החשש האמיתי הוא שהאליטה הבנקאית והפוליטית אכן "ראתה אותה מגיעה", הם ידעו בדיוק מה יקרה עם הכלכלות ויתרחשו ברווחת אזרחי ה- PIIGS אם אמצעים צנעיים אלה יוכנסו, אך הם פעלו כתפקידם היה להציל את המערכת, את המערכת שלהם, ללא קשר למחיר שהרוב יצטרך לשלם בסופו של דבר לדורות הבאים.
למרות עיקול הידיים המתמיד ונבואות האבדון של מנהיגינו הפוליטיים בשנים 2008-2009, היו דרכים אחרות לתקן את המערכת המוניטרית ללא תיקון לשיטות שהממשלות המערביות העדיפו. אל לנו לשכוח שאסיה עדיין מתייחסת לקריסה הפוטנציאלית בשנים 2008-2009 כ"משבר הבנקאות המערבי ". וכפי שרבים מאיתנו התאמצו להצביע בשנים 2008-2009 על הימנעות ממיתון גדול, עלולות להיות לכך השלכות בלתי צפויות בצורה של דיכאון גדול בהמשך.
עדות לחלופה היא והיתה איסלנד. היה שחור וירטואלי בחדשות לגבי מידת התאוששותה של איסלנד ובאופן כה מרהיב בהתחשב בפרק הזמן הקצר יחסית שחלף. בעוד שמקבלי ההחלטות של איסלנד לא נתנו את האצבע למערכת הבנקאות העולמית לחלוטין (הם קיבלו חילוץ של קרן המטבע במיליונים לעומת מיליארדים) הם ספגו את המכות והתאוששו. הבנקים שלהם וחשוב מכך בעלי המניות שלקחו את הסיכון, נמחקו לכל דבר.
איסלנד לא חיללה את הבנקים שלהם והיא חווה צמיחה של 3% (וללא אמצעי צנע כלשהם), זה פי עשרה מרמת 'הצמיחה' הנוכחית של ספרד. עכשיו כמו שאיסלנד הייתה, (כפי שהובלנו להאמין באותה תקופה) המדינה בבלגן הגדול ביותר, בוודאי ההתאוששות שלהם, בפרק זמן כה קצר, מוכיחה שחילוץ בנקים; העברת החוב למשלמי המס וכינויו חוב ריבוני והטלת אמצעי צנע, היא למעשה התאבדות כלכלית.
בהחלט כדאי לקחת פסק זמן לבחון את מצוקת איסלנד לעומת מצבה של ספרד, יוון, אירלנד, איטליה ופורטוגל..או וצרפת. להלן היסטוריה קצרה של המשבר ודעתם של מאורות כמו יוסף סיטגליץ, שתוכלו לצפות בהמשך: "הלקחים מהמשבר הכלכלי של איסלנד", "המשבר וההחלמה של איסלנד"
משבר איסלנד
המשבר הפיננסי האיסלנדי 2008–2009 היה משבר כלכלי ופוליטי מתמשך באיסלנד שכלל קריסת שלושת הבנקים המסחריים הגדולים במדינה בעקבות קשיים במימון מחדש של חובם לטווח הקצר והפעלת פיקדונות בבריטניה. יחסית לגודל כלכלתה, הקריסה הבנקאית של איסלנד היא הגדולה ביותר שסבלה כל מדינה בהיסטוריה הכלכלית.
למשבר הפיננסי באיסלנד היו השלכות חמורות על כלכלת איסלנד. המטבע הלאומי צנח בערכו בצורה חדה, עסקאות מטבע חוץ הושעו כמעט למשך שבועות ושווי השוק של הבורסה האיסלנדית צנח ביותר מ- 90%. כתוצאה מהמשבר איסלנד עברה מיתון קשה; התוצר המקומי הגולמי של המדינה ירד ב -5.5% במונחים ריאליים בששת החודשים הראשונים של 2009. עדיין לא ניתן לקבוע את עלות המשבר המלאה, אך כבר כעת היא מעריכה כי היא עולה על 75% מהתמ"ג במדינה בשנת 2007. מחוץ לאיסלנד, יותר מחצי מיליון מפקידים (הרבה יותר מכל אוכלוסיית איסלנד) מצאו את חשבונות הבנק שלהם קפואים בוויכוח דיפלומטי על ביטוח פיקדונות. הבנק הגרמני BayernLB עמד בפני הפסדים של עד 1.5 מיליארד אירו ונאלץ לבקש עזרה מהממשל הפדרלי הגרמני. ממשלת האי מאן שילמה מחצית מהעתודות שלה, שווה ערך ל- 7.5% מהתמ"ג של האי, בביטוח פיקדונות.
מצבה הכספי של איסלנד השתפר בהתמדה מאז ההתרסקות. נראה כי ההתכווצות הכלכלית והעלייה באבטלה נעצרו בסוף שנת 2010 והצמיחה החלה באמצע 2011. שלושה גורמים עיקריים היו חשובים בעניין זה ...
ראשית חקיקת החירום שהועברה על ידי הפרלמנט האיסלנדי באוקטובר 2008, ששימשה למזער את השפעת המשבר הפיננסי על המדינה. הרשות לפיקוח פיננסי באיסלנד השתמשה בחקיקת החירום כדי להשתלט על הפעילות המקומית של שלושת הבנקים הגדולים. הפעילות הזרה הרבה יותר גדולה של הבנקים נכנסה לכינוס נכסים.
גורם חשוב שני היה הצלחתו של ההסדר הקיים של קרן המטבע במדינה מאז נובמבר 2008. ה- SBA כולל שלושה עמודים. העמוד הראשון תוכנית של איחוד פיסקאלי לטווח בינוני, הכולל אמצעי צנע כואבים והעלאות מס משמעותיות. התוצאה הייתה שחובות הממשל המרכזי התייצבו סביב 80-90 אחוז מהתוצר. נדבך שני הוא תחיית מערכת בנקאות מקומית קיימא אך מצומצמת בחדות. נדבך שלישי הוא חקיקת פיקוח על ההון והעבודה להסרתן בהדרגה להחזרת הקשרים הכספיים הרגילים עם העולם החיצון. תוצאה חשובה של חקיקת החירום ושל ה- SBA היא שהמדינה לא הושפעה קשות ממשבר החוב הריבוני האירופי משנת 2010.
למרות ויכוח שנוי במחלוקת עם בריטניה והולנד בשאלת ערבות המדינה לפיקדונות אייסאווה של לנדסבנקי במדינות אלה, החלפות אשראי על חובות ריבוניים איסלנדיים ירדו בהתמדה מיותר מ -1000 נקודות לפני ההתרסקות בשנת 2008 לסביבות 200 נקודות. ביוני 2011. העובדה שנכסי הסניפים הכושלים של לנדסבנקי מוערכים כעת לכסות את מרבית תביעות המפקיד השפיעו על הקלה בדאגה מהמצב.
לבסוף, הגורם השלישי העיקרי לפתרון המשבר הפיננסי היה החלטת ממשלת איסלנד להגיש בקשה לחברות באיחוד האירופי ביולי 2009. אחד הסימנים להצלחה נחשף כאשר ממשלת איסלנד גייסה בהצלחה מיליארד דולר עם הנפקת אגרות חוב ב -1 ביוני 9. התפתחות זו מצביעה על כך שמשקיעים בינלאומיים העניקו לממשלה ולמערכת הבנקאות החדשה, כאשר שניים משלושת הבנקים הגדולים ביותר נמצאים כעת בידיים זרות, הצעת חוק נקייה.
ג'וזף שטיגליץ - "הלקחים מהמשבר הכלכלי של איסלנד"
www.youtube.com/watch?v=HaZQSmsWj1g
אִיסלַנדיוסף שטיגליץ
« SHIBOR, האם זה יהיה ראשי התיבות של העשור לסוחרי FX? 39% מהסוחרים במט"ח רווחיים »